בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח'

החלטה

בקשת רשות להגן.

הבנק – התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים לתשלום יתרת – חוב בלתי נפרעת בחשבונם המורכבת מיתרת הלוואה בלתי – מסולקת + חשבון פיגורים.

לכתב – התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.תנאים כלליים לשימוש בשירותי בנקאות, וערכת מסמכים עליה חתמו הנתבעים בקשר לחשבון.

2.דפי חשבון המראים את יתרת – החוב.

3.אישור התובע לגבי שיעור הריבית המירבית הנהוגה אצלו.

ביום 1.5.11 ניתן פסק – דין נגד הנתבע מס' 1 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמו.

הנתבעת 2 (להלן "המבקשת" או "המצהירה") הגישה בקשת רשות להגן, ובתצהיר התומך בבקשה היא טוענת כי אינה חתומה כלל על נספח 1 (מסמכים הקשורים לחשבון), וכי הוא נחתם והתנהל רק מול בעלה – לשעבר, הנתבע, מס' 1.

גם נספח 2 – יתרות חוב - מופיע על שמו של הנתבע 1 בלבד, והמבקשת טוענת כי גם מנספח זה ניתן ללמוד שהחשבון התנהל רק מול הנתבע 1.

המבקשת טוענת כי התובע לא צירף את מסמכי ההלוואה. לדבריה היא לא חתמה על הלוואה זו ולא קיבלה כל הודעה מן התובע על העמדתה לחשבון, ולבסוף – התובע לא צירף לכתב – התביעה את תנאי ניהול החשבון ו/או מסמכים כלשהם המעידים על ההתקשרות וההתנהלות בחשבון.

מתגובת ב"כ המשיב עולה כי החשבון מס' 85285/56 נשוא התובענה נפתח אצל התובע ביום 25.5.92 ומפאת הזמן הרב שעבר לא אותרו ע"י הבנק מסמכי פתיחת החשבון.

בשנת 1994 צורפה גם המבקשת לחשבון, והחשבון נוהל במשותף ע"י שני בני – הזוג.

אישורי יתרות לחשבון לשנים 1993-2003 צורפו לתגובת ב"כ המשיב וסומנו כנספח 1.

לתגובה צורפו גם דפי חשבון של שני הנתבעים לתקופה שמיום 1.1.03 ועד 11.5.11 (נספח 2).

מעיון בדפי החשבון המשותף עולה כי קצבת הילדים של בני הזוג נכנסה לחשבון נשוא התביעה, וכי הוצאות וחובות משותפים שולמו מכספים או אשראי שניתן בחשבון: תשלומי אגרת רשות השידור, קופת – חולים לאומית, וכו'.

כמו כן נטלו הנתבעים מבנק לאומי למשכנתאות משכנתא לטובת דירה משותפת והתשלומים החודשיים של משכנתא זו בסך של כ – 4,200 ₪ לחודש נפרעו מחשבונם המשותף בחודשים מרץ 2007 עד נובמבר 2008.

אמנם על קבלת ההלוואה בסך 77,700 ₪ מיום 24.7.08 חתום רק הנתבע מס' 1 (נספח 3 לתגובה) אך זו היתה הלוואת פריסה ליתרות – החוב בחשבון המשותף, וגם אם חתום הנתבע 1 בלבד, הרי שמספיקה חתימה של אחד השותפים בחשבון כדי לבצע פעולות המחייבות את שניהם – ביחד ולחוד.

מקובלת עלי עמדת ב"כ התובע כי תצהירה של המבקשת כללי למדי. היא מתעלמת מכך שהחשבון נשוא התביעה נוהל במשותף, הכספים שהופקדו בו שימשו כמשאבים משותפים – הן ההוצאות והן ההכנסות, וכמו כן לא צורף לתצהיר העתק מהסכם הגירושין בינה לבין הנתבע 1, המכונה בפיה "בעלי לשעבר".

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מחליטה בכל זאת לתת למבקשת רשות להתגונן – אך נוכח קלישות הגנתה אל מול מסמכי המשיב – תינתן הרשות כנגד הפקדת קרן התביעה במלואה בקופת ביהמ"ש, דהיינו: סך 61,000 ₪ - לא יאוחר מיום 4/9/11, או ערבות בנקאית צמודת – מדד ובלתי מוגבלת בזמן על סכום זה.